הבית ספר,הכל

זהו,מבחינתי היום אחרון ללימודים זה כל יום שעובר, הסוף שנה באה בצעדי ענק, והרגשות שלי לדבר הזה: הוא גם שמחה גם עצב.. אתם אכן צדקתם שאמרתם כי כיתה ו' היא הכיתה הכי מהנה אני ממש נהנתי בשנה הזאת..

אני לא רוצה לפתוח פה לשטן אבל בינתים,לא עברתי בשנה הזאת שום בריונות, לא בכיתי אלא אם כן זרקו עלי בטעות כדור לראש :P

אני בעצמי לא מבינה למה אני מדברת כאילו אני כבר בסוף שנה כן יש לי עוד חודשיים-חודש ללמוד אבל הזמן לא כזה מזיז לי. באה המפיקה של מסיבת סיום (שזה גם דבר שאני מתרגשת ממנו) לימדה אותנו ריקודים קשים היפ הופ,גאז,חלק מהילדים לימדה ברייקדאנס.

ובתקופה הזאתי למדתי דברים חדשים על החטיבה במהלך החופש פסח הלכתי להרשמה של החטיבה מדובר בבית ספר ענק שבסופו החליטו שאולי גם תלמידי החטיבה וגם תלמידי התיכון ילמדו שם באותו מקום. זה בית ספר ברמה גבוה רואים לפי התלמידים,ובכלל השטח. כבר אמרו לנו מי התקבל לכיתת מופת מהכיתה שלנו, אל תצפו שאני יהיה חלק מהרשימה הזאתי אני בכלל לא הלכתי לבחינה שהתקימה. למה? חוץ מזה שזה היה יקר וחוץ מזה שכבר הבנתי שבחים לא יהיה לי סיכוי להתקבל לכיתה הזאת. לא נורא מה שיוצא אני מרוצה..

חלק מהילדים בכיתה שלי התנגדו לתנאים שבחטיבה לדוגמא אסור להביא פלאפונים, אם כבר להביא להשאיר אותם רק בתיק, כאשר אמרו את זה ילדה אחת ישר התנגדה ואמרה "מה זה בלי פלאפונים מה זה החרא הזה" ומה שעובר במוחי הוא רק "ואו מה יקרה אם כבר תהי בלי האיפון הטיפשי שלך 5-6 שעות" אבל לפני סוף השנה והכל הכיתה צריכה להתגבש, באמת שיש ילדים שמנסים שזה יקרה הם יוזמים כל מיני פגישות כמו לאסוף קרשים, הם הציעו אפילו ללכת עם כולם ביום העצמאות. אבל לצערי יש ילדים שכבר מצאו לעצמם ילדים אחרים להסתובב איתם.

ובכלל לכל הפגישות של הכיתה אני לא הולכת כי הם תמיד קובעים בזמן שלא מתאים לי או לא מתאים לילדים אחרים..

להגיד את האמת חצי מהלב שלי הוא בית ספר ומה שקשור אליו..