עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"כל דרך שאין בה מכשולים, לא מובילה אותך לשום מקום"
כמו המשפט, כל הדרך שלי ארוכה במכשולים, ותראו לאן הגעתי, הצלחתי לעבור את כל המכשולים הקלים והקשים.
וזאת אני גם הפעם אנסה לעבור אותם..
חברים
אפרתZippersMaskedCatעדן מאירTigerLily
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
הבדידות שלי

אין לי להגיד משהו רע על הבדידות שלי, בבית ספר אני מסתובבת לבד, לא הרבה מציעים לי לשחק איתם מה לעשות אני תקועה בבית ספר עם ילדים רעים חסרי לב, אבל ברוך השם עוד שנתים אני אהיה בחטיבה וכבר לא אמצא את עצמי עם אותם ילדים :), כשעוזבים אותי באמצא שום מקום (מפקירים אותי), אני הולכת לבד ומרגישה את הרוח, אני מאוד שמחה כשהדרך שלי ארוכה הביתה, זה נותן לי זמן עם עצמי, איך זה שאני אחת והלבד שלי גדול כמו חול. אני נהנת מהבדידות אבל לא תמיד..

עד מתי?

18/08/2014 16:20
girle life
אני לא בוכה שוב כי רע לי
אני בוכה שוב כי רע לאמא שלי
שוב אמי רבה עם אבי שוב היא בוכה 
אבא לא רוצה לנסוע לשום מקום
אמא צועקת על אבא ומתלוננת שלא אכפת לו מהמשפחה שלו
ואני בוכה,
אני לא ורצה שזה ימשך
זה קורה כל כמה ימים
הם רבים משלימים שוב רבים שוב משלימים
אבל יהיה שלב שהם יריבו ולא ישלימו אני לא יודעת מתי זה יגיע
זה יכול לקרות אפילו מהיום.
ואני? אני צריכה לסבול ולספוג את כל זה בתוך כל הבכי שלי
אין בן אדם שיבוא ויחזק ויגיד לי "אל תבכי זה יגמר אני מבטיח לך"
אף אחד כבר לא מוכן לדבר איתי שתי החברות שלי בכלל נגדי ותאמינו לי שאין לי מושג למה
דודה שלי רבה איתי כי לא אהבתי סדרה שהיא אוהבת, (עוד משהו מפגר לריב עליו, אבל מה לעשות היא כולה ילדה בת 10, כשהיא תגדל היא תבין שהיא רבה איתי על שטות) 
לפי הפוסט הבנתם שגם ההורים שלא יבואו ויחזקו אותי
אח שלי כל היום בצבא אי אפשר כמעט לדבר איתו,
עד מתי? אני צריכה חיזוק 
אני היחידה שמחזקת את עצמי..
ואני רק מתחננת לרגעים שלא אצתרך חיזוק,
אני לא יכולה פשוט לעמוד בסלון ולצעוק להורים "אל תריבו"

שלכם ילדת חיים
נוגה
21/08/2014 14:33
):
אני מרגישה את העיניים שלי מתמלאות דמעות
girle life
21/08/2014 19:43
תודה רבה, שמחה שהצלחתי לרגש אותך
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: