ככה, כל שיעור אנחנו צריכים להיות במעגל כדדי שנקשיב ונראה אחד את השני(חרא, לא רוצה לראות אף אחד מהם) בסוף אנחנו צריכים לסדר.. את הכיתה..
אז ככה היועצת רצתה שנשחק הרוח קרירה.., אז התחילה להגיד "הרוח נושבת לעבר כל מי שאוהב לשחק בחוץ" קמתי כמובן, טוב הרוב קמו, והיא אמרה "הרוח נושבת לעבר כל מי שאוהב לשחק במשחב" ושוב קמתי טוב כולם קמו.. זה היה ברור, אז היא אמרה "הרוח נושבת לעבר כל מי שבתהליך גיל ההתבגרות" זה היה ברור שאף אחד לא קם, אבל אז קמו כמה ילדים שהחשיבו את זה שיש להם חצקונים.. ואז היא אמרה משהו שקצת התקיל אותי "הרוח נושבת לעבר כל מי שיש חבר\ה" בהתחלה כולם חשבו שמתכוונים לבת ובת ואז היא אמרה לזוג, בן ובת, תאמינו לי היתי רוצה לקום באותו רגע, אבל לא היתה לי את הסיבה לקום.., ואז סימנו לשחק והתחלנו לדבר, היא אמרה שנעשה מן "חוזה" כזה, שנכתוב חוקים למה יקרה בשיעור, אחד מהם היה לא לצחקק כמישהו מדבר, זה על בטוח לא יקרה, הרבה ילדים מצחקקים, ואז עברנו לגיבוש כיתה,שוב, ילדה אחת אמרה שבחיים הכיתה שלנו לא תתגבש, אז חתמנו על ה"חוזה" והיה צלצול... סיכום שיעור נחמד.. כרגיל..
נכתב לפני סוכות..






