ההפך, כשכולם אוהבים עוגה ואני היחידה עם המחשבה שעוגה זה מגעיל..
נגיד היום, מיום שישי המורה אמרה לנו שביום חמישי ילדה ארגנה יום הולדת לחברה שלה(ילדה מהכיתה שלי) והיא הזמינה את "כולם" ואף אחד לא בא..
ושזה לא היה יפה מצידנו, טוב בואו נגיד שכמה מהילדים בכלל לא ידעו שהיה צריך להיות בכלל האירוע הזה, אבל למזלי אני ידעתי, המורה התחילה לשאול כל אחד מאיתנו למה הוא לא בא כשהגיע תורי פשוט אמרתי שההורים לא שחררו אותי בגלל מזג האוויר.. כמובן ששיקרתי, ההורים בכלל לא ידעו שאני אמורה ללכת למסיבת יום הולדת.., יש כמה סיבות שלא באתי" 1. כמעט שחכתי את המסיבה ואז בחמש דקות לפני המסיבה, נזכרתי אבל כבר אמרתי לעצמי שאני לא יבוא כי ידעתי מראש שהם יביאו אותי לאיזה מקומות שבסוף אני לא ידע איך לחזור הביתה.. חוץ מזה שהיום הולדת שלה היה מזמן.. לפני שבוע בערך, ויש עוד ילדה מהכיתה שלי שגם לה היה יומהולדת 3 ימים אחרי היום הולדת של הילדה ההיא, גם היא התלוננה שאף אחד לא אמר לה מזל טוב, והמורה אמרה לנו שנעשה היום מסיבת הפתעה בכיתה לשתיהן.., אז כולם באו בבוקר מוקדם, ואני גם הגעתי מוקדם, בלי שום קשר ליומהולדת אני תמיד באה מוקדם.., כולם ארגנו קונפטי, כתבו על הלוח מיליון פעם מזל טוב ושמו איפה שהו בלונים, כשהילדה זאתי שהיתה אמורה שאף אחד לא בא למסיבת יומהולדת שלה בואו פשוט נקרא לה לינוי.. באה לכיתה זרקנו עליה קונפטי חיבקנו אותה מה לא עשינו והילדה השניה שגם היה לה יומהולדת היתה בצד והתחילה לבכות שעליה לא זרקו קונפטי, ואותה לא חיבקו וכולם באו לנחם אותה... ורק אני יושבת בצד וחושבת לעצמי "פאק סתם ילדה מטומטמת שמחפשת צומי.."
אני כבר יודעת מראש שאף אחד לא יזכור את היומהולדת שלי..
אלו המחשבות שלי..
לפעמים מחשבות רעות.. אבל שוב דבר לא יעצור אותי מלנות את דעתי..






