כמובן שלא הפסקתי לחשוב על העתיד ועל האהבה הצפויה לי, אנחנו גם דיברנו על זה בשיעור,(תבינו על מה אני מדברת בפוסט הבא) אתמול הרגשתי פשוט נורא, מצאתי את עצמי במצב סבוך, פשוט הקאתי, אני לבד בכיתה כולם באנגלית, רק אני עם התחושת בחילה שלי פשוט הקיא עלה לי והוצאתי את זה "פאק פאק פאק פאק, מה עשיתי" אמרתי לעצמי כמובן שרצתי לקחת נייר לנקות, בסוף באו לקחת אותי והיה מדובר בסוף בקלקול קיבה, אבל זה עבר, אנשים סליחה זאת אומרת ילדים מהכיתה שלי כבר מצאו לעצמם את החלש, קללות אין סופיות.
"דפוקה"
"דיסלקטית"
"מי ירצה אותך מסריחה אחת"
ואתם יודעים מה אני עשיתי, הבלוג הזה שינה אותי, בטוב, כל פעם שאני שומעת משהו רע עלי, אני שמה פס, פעם כשהיו אומרים לי את זה היתם מגיבה בחזרה עם דמעות בעינים, והפעם? אני אומרת לעצמי בביטחון "סתם זבלים, יגדלו יהיו עברינים" אבל חוץ מזה הכל בסדר... נקווה שגם בהמשך..
;){kind=link}